פסק דין בתיק ב"ל 12855-04-11

"רציתי להעסיק פקידה אחרת בכדי שתנהל לי את העניינים, אלא שהתובעת החליטה להתפטר מעבודתה ולבצע בעצמה את עבודות הניהול של משרדי ...".

כלומר - כוונתו המקורית של עזמי היתה להעסיק מישהי אחרת, אך החלטתה של התובעת להתפטר ולעבוד בעצמה בעסקו, הביאה אותו לחזור בו מכוונתו זו. מכאן, שהגרסה בתצהיר היא באופן ברור כי מדובר ביוזמה של התובעת.

הצהרות דומות לאלה שעזמי הצהיר בסעיפים 6 ו-7 לתצהירו - כלולות גם בסעיפים 25 ו-26 לתצהיר התובעת (אשר, משום מה, מתחיל בסעיף 18). כלומר, גם על פי תצהיר התובעת מדובר ב יוזמה שלה להתפטר מעבודתה בסוכנות הביטוח כדי לעבוד בעסקו של עזמי.

          אולם, בעת חקירתו הנגדית, נשאל עזמי על כך, ואז השיב כי היוזמה היתה דווקא שלו:

"אני יזמתי את זה שדווקא היא תעבוד. ביקשתי שהיא תעשה את העבודה...".

          עדות זו, אינה מתיישבת עם העולה מתצהיריהם של התובעת ושל עזמי.

          בחקירתו החוזרת נראה כי עזמי כבר שכח לחלוטין את אשר הצהיר בסעיף 7 לתצהירו על כוונתו המקורית להעסיק פקידה אחרת. בחקירה החוזרת אמר עזמי כי אם הוא לא היה מעסיק את התובעת, הוא היה מעסיק את אביו. ברור שאביו אינו "פקידה אחרת" שעזמי התכוון להעסיק על פי סעיף 7 לתצהירו. כך שגם בענין זה קשה לראות את גרסתו כעקבית.

          גם התובעת, בעדותה, העידה כי היוזמה להעסקתה על ידי עזמי, היתה של עזמי (כלומר - שלא כעולה מהאמור בסעיפים 25 ו-26 לתצהירה). התובעת העידה כך:

"זה בתקופה שעבדתי אצל אבו נסאר. כשהציעו לו עבודה בקרואטיה, הוא הציע לי שאעבוד אצלו, כי עבדתי אצל אבו נסאר 42 שעות בשבוע והמשכורת לא משהו. עזמי אמר לי שהוא חייב מזכירה וישלם לי.".

          בשל האמור לעיל בסעיף זה, אנו מתקשים לאמץ את הגרסה שאכן כוונת התובעת, בהתפטרותה מעבודתה בסוכנות הביטוח, היתה לשם עבודה בעסקו של עזמי.

בנוסף, תמוה בעינינו שהתובעת התפטרה מעבודתה בסוכנות הביטוח אחרי 6 ימי עבודה בלבד בחודש ספטמבר 2008, כשלמעשה - כפי שעוד יתואר להלן - אין חולק שהיא לא החלה לעשות דבר מה בעסקו של עזמי, בטרם יום 1/1/09. גם חלוף פרק זמן זה, נראה לנו כמחליש מאד את הגרסה על כך שמטרת ההתפטרות היתה לעבוד בעסקו של עזמי.

          מהדברים שמסר עזמי על הכנסותיו בעת שעבד בקרואטיה, הכנסות שהיו גבוהות בהרבה מאלה שהיו לו בישראל, אנו מעריכים שיש סבירות רבה יותר שהתובעת התפטרה מהעבודה בסוכנות הביטוח, מאחר שכדבריה, המשכורת שם לא היתה "משהו" על עבודה של 42 שעות בשבוע, ולאור ההכנסות הצפויות של עזמי בעת שהתעתד לעבוד בקרואטיה, סביר להניח שהעבודה בסוכנות הביטוח כבר לא נראתה כמשתלמת מספיק.

          עם זאת, אין אנו יכולים לשלול לחלוטין את הגרסה בדבר מטרת ההתפטרות של התובעת מסוכנות הביטוח, וייתכן שאכן המטרה היתה לשם ביצוע עיסוקים שונים בעסקו של עזמי.

שאלת מטרת ההתפטרות אינה חיונית לשם הכרעה בתובענה, ואנו מותירים אותה בלא הכרעה, אלא בהסתפקות במה שהערנו לעיל בענין הסבירות.

אולם, הסתירות הפנימיות בגרסה בדבר מטרת ההתפטרות, יכולות ללמד אותנו גם שיש להפחית במשהו ממשקל עדויותיהם של התובעת ושל עזמי.

12.     אין חולק כי עד סוף שנת 2008, התובעת כלל לא התערבה בעסקו של עזמי. התובעת לא הכירה את העסק, לא ביצעה פעולה כלשהי בשבילו. בדבריה לחוקר הנתבע אמרה התובעת:

"אני עבדתי במקום אחר והייתי מנותקת מעבודת בעלי, מה גם שבעלי לא אהב שאני אתערב בעבודתו ולדעת פרטים על ההכנסות וההוצאות שלו.".

          אין גם חולק כי במהלך שנת 2009, התובעת כן עסקה בעיסוקים שונים בעבור עסקו של עזמי. נבחן להלן את מהות העיסוקים שהתובעת עסקה בהם בקשר לעסקו של עזמי.

13.     עזמי היה - כאמור - בחו"ל, וקיבל כספים מחברת "גליל הנדסה". באותה שנה "גליל הנדסה" היתה הלקוחה היחידה של עזמי. התשלום מ"גליל הנדסה" היה חודשי, בסכום קבוע (ביורו). על כן - אחת לחודש היה צורך לבדוק את שער היורו, ולהכין חשבונית אחת ל"גליל הנדסה".